בֹא אֶל הַתֵּבָה

אִגֶּרֶת לָרוֹעִים הַנֶּהֱנִים מְגִלַּת הַיֹּשֶׁר עַל גֶּזֶל הָרַבִּים וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם ________________________________________ א. הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן? הַאִם תֹּאכְלוּ אֶת לֶחֶם הָאִכָּר וְאֶת יֵין הַכּוֹרֵם, וּבְעֵת צָרָה תַּסְתִּירוּ פְּנֵיכֶם? הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הַתּוֹרָה "חוֹגֶרֶת שַׂק" עַל בָּנֶיהָ הַנּוֹפְלִים, בְּעוֹד אַתֶּם יוֹשְׁבִים סְפוּנִים בְּבָתֵּיכֶם. ב. זֶהוּ "גֶּזֶל הָרַבִּים" אֲשֶׁר קָשָׁה תְּשׁוּבָתוֹ. כָּל שֶׁנִּלְקַח מִן הַקֻּפָּה הַצִּבּוּרִית לְלֹא הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעַר הַצִּבּוּר, הוֹפֵךְ לְאֵשׁ זָרָה הָאוֹכֶלֶת אֶת קְדֻשַּׁת הַלִּמּוּד. ג. כְּבָר זָעַק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹּה?". בְּעֵת הַזֹּאת, הַשֻּׁתָּפוּת הִיא הִיא הַתּוֹרָה. אֵין רוּחָנִיּוּת הַנִּבְנֵית עַל חֶשְׁבּוֹן דִּמְעָתוֹ וְזֵעָתוֹ שֶׁל הָאַחֵר. ד. דְּעוּ כִּי מִי שֶׁרַק לוֹקֵחַ וְאֵינוֹ נוֹתֵן, סוֹפוֹ שֶׁנַּפְשׁוֹ תִּהְיֶה רֵיקָה. הָשִׁיבוּ אֶת הַכָּבוֹד לַתּוֹרָה עַל יְדֵי נְתִינָה, יֹשֶׁר וּמְלָאכָה, וְלֹא עַל יְדֵי נִצּוּל. ________________________________________ מֵאֵת: נֶאֱמַן רוּחַ | בֵּית גְּנָזִים – הַתֵּבָה