בֹא אֶל הַתֵּבָה

אִגֶּרֶת לִנְשִׂיא יִשְׂרָאֵל מַשָּׂא בֵּין מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים ________________________________________ א. שְׁמַע, הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ הָעָם, הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי לֹא לְשָׂרָה וּלְשִׁלְטוֹן נִבְחַרְתָּ, אֶלָּא לִהְיוֹת לֵב פּוֹעֵם וּמְאַחֵד לַשְּׁבָטִים כֻּלָּם. ב. וְהִנֵּה הָעָם קָרוּעַ, וּמִדַּת הַדִּין מְתוּחָה. עֵינֵי כֹּל נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ: הַאִם תְּכַסֶּה עַל הַשֶּׁקֶר בְּאַדֶּרֶת שֶׁל חֶסֶד מְדֻמֶּה, אוֹ תִּתְבַּע אֶת הָאֱמֶת לְמַעַן הַשָּׁלוֹם הָאֲמִתִּי? כִּי חֶמְלָה שֶׁאֵין בָּהּ אֱמֶת – רִפְיוֹן יָדַיִם הִיא, וְסוֹפָהּ לְהַגְבִּיר אֶת הַהֶסְתֵּר. ג. וְזֶהוּ יְסוֹד גָּדוֹל בְּתוֹרַת הַתְּשׁוּבָה: אֵין כַּפָּרָה לְלֹא הַכָּרָה. כֵּיצַד תַּעֲנִיק חֲנִינָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בְּחֶטְאוֹ? הֲרֵי הוּא כְּאָדָם הַטּוֹבֵעַ וּמְסָרֵב לְהוֹשִׁיט יָד לַמַּצִּיל בְּטַעֲנָה שֶׁאֵינוֹ בַּמַּיִם. ד. הַחֲנִינָה הָאֲמִתִּית אֵינָהּ מְחִיקַת הֶעָבָר, אֶלָּא הַמְתָּקַת הֶעָתִיד עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים. אֱמֹר לָאִישׁ: הָסֵר אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָרָה וְאֶת הַגַּאֲוָה, עֲמֹד בִּפְשִׁיטוּת וְאֱמֹר "חָטָאתִי". אוֹ אָז יִפָּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים. ה. כִּי זֶהוּ הַתְּנַאי שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים: הַפְקֵד אֶת הַכֶּתֶר הַכּוֹזֵב וְקַבֵּל אֶת הַמְּחִילָה. לֹא כְּמֶלֶךְ תֵּצֵא מִן הַמֵּצַר, אֶלָּא כְּבֶן-אָדָם הַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה. ________________________________________ מֵאֵת: נֶאֱמַן רוּחַ | בֵּית גְּנָזִים – הַתֵּבָה