אִגֶּרֶת קְדֻשַּׁת הַחַיִּים
אִגֶּרֶת קְדֻשַּׁת הַחַיִּים
מַשָּׂא אֶל אוֹהֲבֵי הָאָרֶץ
________________________________________
פֶּרֶק א: סֵדֶר בְּרֵאשִׁית – הָאָדָם קָדַם לָאֲדָמָה
שִׁמְעוּ אַחַי, הַקַּנָּאִים לְנַחֲלַת אֲבוֹתֵינוּ, הַמּוּכָנִים לִמְסֹר נֶפֶשׁ וְלָקַחַת נֶפֶשׁ עַל כָּל שַׁעַל. בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן שֶׁל עוֹלָם מוּל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
הַבִּיטוּ אֶל הַתּוֹרָה וּרְאוּ: מָה קָדַם לְמָה בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית? הֲלֹא אֶת הָאָדָם בָּרָא בַּשִּׁשִּׁי וּבֵרְכוֹ: "פְּרוּ וּרְבוּ", וְרַק אַחַר דּוֹרוֹת רַבִּים בָּחַר בָּאָרֶץ וְהִבְטִיחָהּ לְאַבְרָהָם.
דְּעוּ כִּי קְדֻשַּׁת הָאָדָם – הִיא הַתַּכְלִית, וּקְדֻשַּׁת הָאֲדָמָה – הִיא הָאֶמְצָעִי. כָּל הַהוֹפֵךְ אֶת הַסֵּדֶר, וּמַקְרִיב אֶת הָאָדָם עַל מִזְבַּח הָרְגָבִים, הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁמְּנַפֵּץ אֶת הַיַּהֲלוֹם כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַקֻּפְסָה.
~
פֶּרֶק ב: עֲבוֹדָה זָרָה בְּתַחְפֹּשֶׂת שֶׁל קְדֻשָּׁה
אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה? הָפַכְנוּ אֶת הָאֲדָמָה לֶאֱלִיל, וְאֶת הַלְּאֻמָּנוּת לְתוֹרָה.
כַּאֲשֶׁר אַתֶּם שׂוֹנְאִים אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וּמְבַקְּשִׁים לְגָרְשָׁם אוֹ לְהָרְגָם לְשֵׁם "גְּאֻלַּת הָאָרֶץ", דְּעוּ כִּי אַתֶּם פּוֹגְעִים בְּ"צֶלֶם אֱלֹהִים" שֶׁבָּהֶם וְשֶׁבָּכֶם.
וְכִי יָכוֹל הָאָדָם לֶאֱהֹב אֶת הַיּוֹצֵר (הַבּוֹרֵא) וְלִשְׂנֹא אֶת יְצִיר כַּפָּיו? הַשִּׂנְאָה הִיא חֻרְבָּן רוּחָנִי. הִיא מְטַמְּאָה אֶת הָאָרֶץ יוֹתֵר מִכָּל טֻמְאָה אַחֶרֶת. "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ... כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ".
~
פֶּרֶק ג: תְּנַאי הַיְּרֻשָּׁה
זִכְרוּ אֶת דִּבְרֵי הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל אֶל יוֹשְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת: "עַל חַרְבְּכֶם חֲיִיתֶם, עֲשִׂיתֶם תּוֹעֵבָה... וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ?!"
הָאֲדָמָה אֵינָהּ רְכוּשׁ, אֶלָּא פִּקָּדוֹן. "כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי". הַזְּכוּת עַל הָאָרֶץ תְּלוּיָה בַּמּוּסָר, לֹא בַּכֹּחַ.
אִם נִנְהַג בָּהּ מִשְׁפַּט צֶדֶק, וְנַעֲשֶׂה חֶסֶד עִם הַגֵּר וְהַיָּתוֹם – הִיא תָּקִיא אוֹתָנוּ פָּחוֹת? לֹא! כִּי אִם נִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי – הִיא תִּבְלַע אוֹתָנוּ. הַדֶּרֶךְ לַאֲחֻזַּת עוֹלָם עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – וְרֵעֲךָ הוּא כָּל אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם.
~
פֶּרֶק ד: הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית
שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. אַל תְּחַפְּשׂוּ אֶת הַגְּאֻלָּה בַּמַּפּוֹת וּבַגְּבֵעוֹת, אֶלָּא בַּלְּבָבוֹת.
הַבְּרִית עִם הָאָרֶץ נוֹעֲדָה לִהְיוֹת "אוֹר לַגּוֹיִים", וְלֹא חֹשֶׁךְ לַשְּׁכֵנִים. כַּאֲשֶׁר נִהְיֶה מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים שֶׁל אֱמֶת, רוֹדְפֵי שָׁלוֹם וְאוֹהֲבֵי אָדָם, אָז יִתְקַיֵּם בָּנוּ: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ".
הָנִיחוּ אֶת הַחֶרֶב, וְהָרִימוּ אֶת הַנֵּס. נֵס שֶׁל אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר.
________________________________________